פבר' 08 2010

תביעות רשלנות רפואית בישראל

פורסם על ידי עו"ד טל נבו בשעה 11:25 תחת מאמרים

"היזהרו ממטופלים שמקליטים אתכם, הציעו לכל משפחה של נפטר נתיחה שלאחר המוות, דווחו לרופא המשפחה אם חולה אינו מתייצב להמשך טיפול והציעו הפלות גם לנשים הרות מהמגזר החרדי" -אלו עיקריו של מסמך שמופץ בימים אלה לרופאי בית החולים הדסה בירושלים, במטרה לאפשר להם להתגונן ביעילות נגד תביעות פוטנציאליות.

העלייה במספר תביעות הרשלנות הרפואית בישראל ובסכומי הפיצוי שפוסקים בתי המשפט לטובת המטופלים גורמת לרופאים לנקוט צעדי התגוננות. לפי הערכות באוצר, בשנה החולפת פוצו תובעים בגין רשלנות רפואית בכ-600 מיליון שקל.

לפני שלושה חודשים נפסק בישראל סכום פיצוי גבוה במיוחד בתביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים קפלן – 14 מיליון שקל. תחום המיילדות והגינקולוגיה הוא הבולט ביותר בתביעות רשלנות רפואית, לפי הדוח, ואחריו תחום הסרטן, הכירורגיה, האורתופדיה, הרפואה פנימית, רפואת לב ורפואת ילדים. בעקבות המלצות הוועדה בוטלה בעבר יוזמה של האוצר להגבלת סכומי הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית.

מנהל הדסה פרופ' שלמה מור-יוסף הסביר ל"מעריב" כי מקורן של ההנחיות החדשות הוא בצורך של בית החולים להגן על עצמו מפני פיצויים עקב תביעות רשלנות. "אנו רוצים שהרופאים שלנו יעודכנו בפסיקות החדשות ובאופן בו בית המשפט רואה את התנהגותם. יש פרטים פרוצדורליים שבהם חוסר רישום ותיעוד עלול לגרום לפגיעה משפטית, גם כשהטיפול הרפואי שניתן היה טוב", מבהיר פרופ' מור-יוסף ומוסיף: "עורכי דין שמתמחים ברשלנות רפואית מדריכים את המטופלים להקליט את הרופאים שלהם. מה גם אנחנו מפנים את תשומת לבם של רופאינו לאפשרות הזו. אלו לא רק הנחיות להתגוננות, אלא גם הנחיות לשינוי התנהגות מצד הרופאים".

בבית החולים הדסה הוחלט לאחרונה לרענן את ההנחיות לרופאים כדי להתמודד עם תובעים פוטנציאליים. בהנחיות שהפיץ החודש (נובמבר) היועץ המשפטי של הדסה עו"ד דן שפי לכלל רופאי בית החולים והחוקרים בעלי תואר דוקטור נדרשים הרופאים לסגל לעצמם כללי התנהגות חדשים במציאות המשפטית החדשה.

במסמך מתריע עו"ד שפי מפני מטופלים שמקליטים את הרופאים בסתר: "חלק מעורכי הדין שמייצגים תובעים ברשלנות רפואית שולחים את החולים לדבר עם הרופא שטיפל בהם או עם מנהל המחלקה. השיחה נעשית באמתלה שהחולה או משפחתו רוצים לברר עם הרופא מה קרה או מה הסתבך, והחולה מדובב את הרופא. בשיחות כאלה יש לעתים כדי לסלק אי-הבנות ומתחים ביחסים, אולם הרופא עלול להודות בטעות שנעשתה בטיפול או אפילו להודות באחריות שלו או של הדסה. החולה עלול להקליט את השיחה ללא ידיעת הרופא ולשלוף אותה כראיה מפתיעה במשפט". מבחינת החוק, מטופל שמקליט שיחה עם רופאו אינו מבצע עברה.

במצבים שבהם החולה אינו מתייצב להמשך טיפול רפואי, למשל לטיפולי הקרנות או לניתוח, מתבקשים רופאי הדסה למסור את תוצאות הבדיקות לא רק לחולה עצמו, אלא גם לרופא המטפל או לרופא המשפחה שלו בקהילה. "יש חולים שמדחיקים את המצב הרפואי הקשה, אך בסופו של דבר, כשנגרם להם נזק, הם תובעים את בית החולים בטענה שלא הוסבר להם שהמצב הרפואי מחייב המשך טיפול", מתריע שפי.

ההנחיות החדשות דורשות מהרופאים להציע הפסקות היריון גם לנשים חרדיות עם חשד למום קשה בעובר, אף שאלה אינן נוהגות לבצע הפלות, מסיבות דתיות. בהמשך נדרשים הרופאים לתעד ברשומות את תגובות האישה ובן זוגה כדי להימנע מתביעה. לאחרונה נקשר שמו של מנהל הדסה פרופ' שלמה מור-יוסף בתביעה על לידה שהתרחשה לפני 15 שנה, שבה לא הוצעה ליולדת חרדית הפסקת היריון בשל מום בעובר.

בהנחיות החדשות נדרשים הרופאים גם להציע נתיחות שלאחר המוות למשפחות נפטרים – וגם לאלו שצפויות לסרב להליך מסיבות דת. הרפואים מתבקשים להציע גם חלופות, כגון סי-טי לאחר המוות.

רופאים בכירים במוסדות רפואיים אחרים, שההנחיות מהדסה הובאו לידיעתם, המליצו בימים האחרונים להפיצן גם בבתי חולים אחרים בישראל.

התייחסות מיוחדת ניתנת בהנחיות למסירת חוות דעת רפואית בתביעות רשלנות רפואית נגד בתי חולים אחרים. לאחרונה ניתנה פסיקה בבג"ץ בהסכמת ההסתדרות הרפואית, שמאפשרת לרופאים בבתי חולים ממשלתיים למסור חוות דעת נגד רופאים מבתי חולים ממשלתיים אחרים. הדסה אינו בית חולים ממשלתי, אלא

ציבורי, ובהנחיות הוחלט להורות לרופאים לא לתת חוות דעת בתביעות רשלנות סביב חולים שטופלו בשלב כלשהו בהדסה.

"קרה שרופא מהדסה נתן חוות דעת מקצועית, שלפיה הרופאים במוסד אחר התרשלו כלפי החולה, כאשר החולה טופל גם בהדסה בשלבים אחרים. הנתבע עשוי לטעון שהנזק לחולה נגרם מהטיפול בהדסה, והרופא מהדסה שנתן חוות דעת עלול להימצא בעימות עם עמיתיו לעבודה ולהפוך מתוקף למגן‭,"‬ מתריע שפי.

העלייה במספר תביעות הרשלנות הרפואית בישראל זכתה להתייחסות משרד המשפטים בדוח מדצמבר 2005. שם נמצאה עלייה של 150 אחוז בסכומי הפיצויים שנפסקו לזכות התובעים בתביעות רשלנות רפואית בין השנים 1997 ל-2002. סכום הפיצוי הממוצע שנפסק בבתי משפט מחוזיים עמד על 838 אלף שקל, ובבתי משפט שלום על סך 111.5 אלף שקל, אולם ההערכה היא כי מאז הסכום עלה עוד יותר.

ההנחיות גם קוראות להקפיד על תיעוד מפורט ברשומות החולים, כולל תיעוד על החזרת מסמכים שהועברו ממוסד אחר לצורך התייעצות. "דיווח על אירוע חריג שלדעתכם יש צורך לבדוק אותו מחשש לתביעה, יש להעביר ישירות ליועץ המשפטי ולא לאחיות העוסקות בניהול סיכונים‭,"‬ כתב.

למידע נוסף: תביעות רשלנות רפואית – תביעת רשלנות רפואית

אין תגובות עדיין

התגובות סגורות.