עורך דין רשלנות רפואית שלום, אני בת 21 גרה בארצות הברית אבל בעבר גרתי בישראל ואני צריכה עזרה.

אני מבקשת לברר אם אתה יכול להכין לי חוות דעת משפטית, מדובר בפגיעת פיזית קשה שחוויתי בעבודה לפני שבע שנים.

ביטוח לאומי הכיר לי בפגיעה לאחר דיונים ארוכים וממושכים בבית הדין האזורי לעבודה רק לאחר כשלוש שנים הוכרה הפגיעה בתחום הפיזי. נקבעו לי 35% צמיתה על רקע בעיות פיזיות-לאורך כל ההליך טענתי שכל המחלות שפרצו אצלי – כחמישה קלסרים מסמכים רפואיים על מחלות שונות ומשונות-טענתי שהפגיעה הנפשית "הולידה" מחלות ראומטיות ואני הגשתי עירעור עכשיו ע"י עורך דין רשלנות רפואית והוא נדחה ואני צריכה להגיש ערעור לבית הדין.

אנא עורך דין רשלנות רפואית תצור איתי קשר- עברתי עינויי דין איבדתי את ההריון לא צפוי שנמשך זמן קצר ועם חוות דעת של פרופסור נכבד הם פסלו את הנושא הגניקולוגי, אך אני סובלת מבעיות חוזרות ונשנות בכל גופי כרתו לי רצועות עור ובלוטות ובכמה אזורים נוספים בגוף, במספר ניתוחים ועד היום אני מטפלת באניטיביוטיקות פתיחות ונקוזים של דלקת.

סובלת מלשון צרובה ומגורה-טשטוש בראייה במצבי לחץ-עניים מרצדות והכל בסמיכות לעבודה ו/או משבר שקורה לי בחיים ומכניס אותי למתחים דיכאון חרדה וממצבים אלו אני נתקפת מחלות-חוות דעתך חשובה לי והזמן קצר. אשלם את סכום חוות הדעת לבית משפט-נא תיצור איתי קשר.

יש לי הרבה תמלולים שהגשתי בוועדה בהם אמרו מומחה למחלות דם ומומחה למחלות זיהומיות שקבעו שיש קשר בין סטרס לפגיעה והחלשת מערכת החיסון בעקבותיה אני סובלת ממחלות דלקתיות במצביי לחץ חרדה דכאון הן הוגשו לוועת הערר.

אני מדגישה שאני מבקשת – הכנת חוות דעת משפטית מרופא המומחה ומטפל במחלות ראומטולוגיות על רקע בעיות בעבודה וגם ייצוג משפטי על ידי עורך דין רשלנות רפואית בפתיחות תיקים במל"ל ו/או בבית הדין אני מבקשת רק חוות דעת שאוכל להגיש על החלטת ועעדת הערר שהתקיימה בשנת 2010 שלא רואה קשר סיבתי בין הפגיעה הפיזית הקשה לדעתי למחלות שפרצו אצלי מייד לאחר הפגיעה. אשלם בעבור חוות דעת משפטית כמקובל אצל עורך דין רשלנות רפואית תודה.

עו"ד ענת מולסון שלום רב !

שמי רוחמה ואני מבקשת להתייעץ לגביי המקרה האישי שלי מול קופת חולים מכבי שאינו תסמונת דאון או שיתוק מוחין.

תחילה אספר את גרסתי ולאחר מכן אבקש את חוות דעתך האם כדי ואפשרי והכי חשוב נכון לתבוע את ה"כעס" ועוגמת הנפש שנגרמה לי מהקופה.

אני חייבת לציין כי לאחר שעיינתי באתר התרשמותי היא שכל התביעות הינם לגביי שיתוק מוחין או תסמונת דאון ולכן אני מתייעצת כי לא כזה המקרה שלי.

ביום רביעי שנת 2009 הגעתי לקופת החולים אליו אני שייכת (סניף בדרום הארץ) לרופא הילדים המטפל בבני הקטן מיום היוולדו.

הגעתי לסניף אחרי לילה מאוד קשה עם בני בן השנה, נכנסתי לסניף כאשר הדלתות עדיין היו פתוחות לקהל אך כאשר חדר הרופא התפנה השעה היתה דקות ספורות.

לאחר שיום העבודה שלו הסתיים, הרופא פנה אליי כאשר התינוק קודח מחם בידיים שלי בצורה מאוד משפילה ולא מנומסת ליד אנשים מחוץ לחדרו.

מיותר לציין שבאותו היום הרופא לא קיבל אותי ולא הסכים לראות את הילד, יתרה מזאת מה שאפשר היה לעשות בצורה מנומסת ואנושית נעשה בצורה מאוד ברוטלית ולא יפה.

מאוד נפגעתי וכאשר הגעתי לביתי כתבתי מכתב להנהלת קופת החולים.

כבר ביום ראשון קבלתי טלפונים ממנהלת הסניף של מכבי בדרום שמאוד התנצלה והסבירה שכך לא צריכים להיות פני הדברים, קבלתי את התנצלותה שנשמעה כנה ומשכנעת והבטחתי שאני לא יעזוב את קופת החולים.

באותה השיחה היא הבטיחה שהיא תדבר עם הסניף שבו נמצא רופא הילדים ותברר את כל הסיפור גם מצדו האחר.

לאחר מספר ימים קבלתי טלפון מגברת ענת מנהלת הסניף שבו נמצא אותו רופא, היא מאוד התנצלה ואמרה שיש ימים קשים לכל אחד והיא מתנצלת בשמו והיא מאוד עצובה שכך קרה.

קבלתי את התנצלותה והיא אפילו זימנה אותי בזמני הפנוי לבוא לסניף והיא תמשיך לדבר איתי על מה שקרה אמרתי שזה מיותר והכל בסדר.

חשוב לי לציין שבני סובל עוד מהיותו עובר מהכליות ומצבו מאוד רגיש ומפחיד אותי ולכן כל חום הכי קטן אני מאוד נלחצת וזקוקה למתן שירות אדיב ואנושי.

לאחר מספר ימים בני שוב היה עם חום מאוד מאוד גבוה כל הלילה היינו ערים דבר שמקשה בפני עצמו, קבעתי תור לאותו רופא ליום למחר בבוקר בשעה 8.

הגעתי בזמן לקופה ובמקום שלום נגשה אליי כאילו חיכתה לי אותה מנהל סניף (שמזמן היכרותי עם הסניף היא חברה מאוד טובה של אותו רופא).

האם כדאי לתבוע למרות שזה לא שיתוק מוחין או תסמונת דאון?

גם אני החלטתי לפנות אל עורכי דין רשלנות רפואית כי אני נוטלת אלטרוקסין 150 מאחר ובלוטת התריס שלי "נשרפה" לפני כ 11 שנה.

מצבי די מאוזן יחסית אך לאחרונה עליתי במשקל ללא יכולת שליטה – וללא שינוי בצריכת הקלוריות

אני חשה חוסר אנרגיות ומוטיבציה בעיקר בבוקר עד לשעות הצהריים – והייתי טיפוס די אנרגטי.

ובכלל אני חשה האטה פיסית כולל עצירות והתיבשות השיער והעור.

ייחסתי את כל התופעות האלה לעובדה שאני חוגגת עוד מעט 40. אך עכשיו הבנתי שאין לזה כל קשר לגיל.

כי כל התהליך הזה החל רק בחודשים האחרונים ואלו הם החודשים בהם אני נוטלת את האלטרוקסין החדש.

אשמח להצטרף לתביעה היצוגית כנגד כל גורם שנושא באחריות למחדל ולשכור עורכי דין רשלנות רפואית.

ברצוני להצטרף לתביעה הייצוגית שהגישו עורכי דין רשלנות רפואית בגלל ונגד הגורמים האחראים בהחלפת התרופה אלטרוקסין בלא ידיעתי.

רציתי עוד לציין כי קיבלתי מרשם מרופאת המשפחה בקופ"ח כללית, לתרופה אלטרוקסין. שמתי לב שהאריזה השתנתה,

חשבתי שהם החליטו למען הנוחיות לשנות את הפקק של האריזה. כמו כן, גודל הכדור של ה 150 מ"ג גם שונה.

בחודשים האחרונים סבלתי מתופעות שלא היו לי לפני לקיחת התרופה החדשה, קור פתאומי, עייפות לא מובנת, רגישות במפרקים וחולשת שרירים. אני רוצה לציין שאני עוסקת בספורט יומיומי וספורטאית לשעבר, והתופעות של עייפות וחוסר התאוששות של הגוף מאימונים, הופיעו. לא ידעתי למה לייחס את זה, ובעקבות הכתבה בווינט, אני פונה אליכם כדי לברר אם אוכל להצטרף לתביעה הייצוגית של עורכי דין רשלנות רפואית ובמה זה כרוך.

עוד אוסיף כי אחרי חודשיים החלו תופעות לוואי חמורות, אני סובלת מנשירת שיער בצקות קלות בפנים וכאבי בטן חזקים מאוד ובעיות במערכת העיכול שמעולם לא היו לי רק לאחר שראיתי את הכתבה וקישרתי בין המקרים רצתי לראות ממתי תאריך היצור של התכשיר. כמו כן, בעקבות שינוי הפורמוליה של כדורי האלטרוקסין,סובלת מדפיקות לב מואצות ,חנק,כאבי ראש עזים ביותר בחילות תשישות נוראית,כאבי פרקים,ונשירה מסיבית,

אני מקווה שאכן יצא צדק לאור בעניין הזה כי לא יתכן שמצב כזה קורה במערכת בריאות מתוקנת. במדינה כמו שלנו שרוצה להיחשב כמדינה מערבית, לא יכול להיות שיקרו דברים כאלו וחייבים לעצור זאת עכשיו. אודה לכם על תשובה מהירה של עורכי דין רשלנות רפואית.

עורך דין רשלנות רפואית שלום רב, אני משתמשת בתרופה אלטרוקסין כבר כמה שנים. עד נטילת התרופה בנוסחתה החדשה הייתי מאוזן (tsh של הבדיקה הקודמת היה 3.85). כבר חודשיים שאני נוטלת את התרופה החדשה, ועתה עשיתי בדיקות דם עקב נזקים שניגרמו לי מחמת נטילת התרופה והבדיקות היו לא תקינות עם רמת tsh של 20 וחצי. במשך השבועיים האחרונים היו לי דפיקות לב, חולשה עד כמעט חוסר תיפקוד, אובדן הריכוז, הרגשת כובד בידיים ורגלים, וטשטוש בעיינים ופגיעה ביכולת למקד את הראיה.

כמו כן, בשבועות האחרונים מאז שהוחלפה התרופה ולא ידעתי על כך משקלי עלה סובלת מחולשה ומכאבי שרירים ואף אושפזו מספר שעות לקבלת עירוי וטיפול תוצאות הבדיקה הארומה לפני כשבוע מאוד לא טובות תפקוד הבלוטה לקוי מאוד מה שלא היה בשנים האחרונות

כבר שבוע העבירו אותי לתרופה אחרת לנסיון של חודש ויש מעט הטבה.

אני פונה אלייך לבדיקת אפשרות שכירת שירותיו של עורך דין רשלנות רפואית.

בשנת 2007 אבחנו אצלי פעילות יתר של בלוטת התריס ולאחר אשפוז של שבוע בבי"ח אובחנה מחלת גרייבס.

במשך כשלוש שנים הייתי במעקב ובטיפול, בנסיון לייצב את פעילות הבלוטה באמצעות כדור בשם PTU. במקביל קיבלתי כדורים להסדרת קצב הלב כי חלק מהזמן הייתי במצב של פעילות יתר שגרמה לדופק גבוה עד כדי כך שהגעתי למסקנה שחוץ מרופא טוב, אני גם צריכה דחוף
עורך דין רשלנות רפואית.

לאחר כשנתיים החליטה הרופאה לשלוח אותי לטיפול ביוד רדיואקטיבי להסרת הבלוטה. הטיפול בוצע ביוני 2005. מאז אני נוטלת את תרופת האלטרוקסין ונמצא במעקב. פעם בחצי שנה בערך אני מבצע בדיקת דם והרופא מעדכן את המינון

בשנתיים האחרונות אני סובלת מקשיי נשימה קשים (בעיקר בלילה לפני השינה אך לא רק) ומתופעה נוספת של שקיות שחורות מתחת לעיניים. לדברי רופאת המשפחה שלי, ייתכן מאד שתופעות אלו נובעות מתת פעילות של בלוטת התריס.

בבדיקה שערכתי השבוע התגלה TSH15 ~ המצביע על תת פעילות. לדברי הרופאה, מינון זה ייצב אותי בעבר אך כיום מסיבה כלשהי, גרם לי להיכנס למצב של תת פעילות.

היום קיבלתי מרשם לתרופה חלופית במקום תרופת האלטרוקסין.

האם יש מקום לתביעה במקרה זה?

אודה לחוות דעתך המקצועית בתור עורך דין רשלנות רפואית האם אני זכאית לדעתך לפיצוי על כך וכדאי בכלל להיכנס לכל התאריך הארוך והמייגע של תביעה, או שאולי אפשרות לעשות משהו גם ללא עורך דין רשלנות רפואית ?

בארה"ב נפסקים סכומי פיצויים גובהים לאין שיעור מאלו שנפסקים בישראל על רשלנות רפואית, בעיקר בשל העובדה כי בתי המשפט האמריקאים פוסקים פיצויים עונשיים, דבר שכמעט ולא קיים בארץ בפסיקה.

עורך דין רשלנות רפואית מדווח על פיצוי של 7.5 מיליון דולר לאנשי חיל האוויר. חמישה חודשים לאחר תחילת המשפט, בית המשפט לערעורים אישר את הפיצוי האדיר במונחים ישראליים, בטענה לרשלנות מצד צוות חיל האוויר רפואי שהותירה אישה נכים, עורך הדין של הזוג אישר ביום חמישי.

בחודש מרץ, ארה"ב 9 בית המשפט לערעורים בקליפורניה אישר פסק דין 2008 על ידי בית המשפט גואם מחוז הענקת דבורה רטלדג' 7,500,000 $, אומר הסכום לא היה מופרז בהתחשב בהיקף הפציעות שהיא סבלה כאשר הצוות הרפואי בבית האוויר אנדרסן בסיס חיל מרפאה על גואם נכשלו במשך מספר שבועות כדי לאבחן פריצת דיסק בעמוד השדרה בשנת 2004.

"זוהי הקלה כי זה תהליך ארוך ומתמשך וסוף סוף שוב כי הוכחו היום בסופו של דבר כי ניתן לקבל צדק מן ההליך המשפטי", גואם מבוסס כתב עו"ד רשלנות רפואית  "הפרס בית המשפט המחוזי היה הוגן בהחלט תחת כל הנסיבות שהוצגו, ואת התשיעי אישר את סבירותה של הפרס".

עורך דין רשלנות רפואית טוען כי אנשי חיל האוויר נתבקשו שלא להגיב על המקרה.

פי מסמכי בית המשפט, ביקש רטלדג' עזרה רפואית עבור חוסר תחושה במפשעה שלה, ברגליים ובכפות הרגליים במרפאה משפחה אנדרסן מספר פעמים בחודשים יולי ואוגוסט 2004. אחות עוזר של רופא במרפאה הצליח לעשות בדיקות רפואיות בסיסיות חוסר תחושה, לא לדווח על המקרה מפקחים מצב רטלדג' של אבחנה במהלך הביקורים, בית המשפט המחוזי גואם נמצאו בשנת 2008.

הסימפטומים נותרו לאחר המבצע חירום בהוואי, והיא עדיין סובלת בשל הנזק שנגרם לסיבי העצב פריצת דיסק מטופל, על פי עורך הדין שלה רשומות המשפט.

עורך דין רשלנות רפואית אמריקאי טוען כי משרתי צבא אינם רשאים לתבוע על רשלנות רפואית, שבוצעו על ידי הצבא בשל דוקטרינת פאראס, תקדים 60 בן משפטי מגנים את הממשלה מאחריות. אבל התלויים צבאי כמו דבורה רשאים לתבוע בבית משפט אזרחי.

לייעוץ בנושא פנו אל- עו"ד רשלנות רפואית אשר יוכל להעריך מהם סיכוייכם להגשת תביעת רשלנות רפואית במקרים דומים או אחרים לאלו שתוארו. זכרו כי הפיצויים אשר יתקבלו בישראל יהיו ככל הנראה נמוכים בהרבה לצערנו מאלו שנפסקו בארצות הברית, בשל כאמור הפערים בנושא מתן פיצויים עונשיים.

עורך דין רשלנות רפואית מתאר ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית משפט מחוזי ירושלים, על פיו נקבעו פיצויים בגובה כ1.5 מיליון ש"ח לטובת המשיב בגין רשלנות רפואית של רופאי המערערת, באבחונו של גידול אשר התגלה בראש של המשיב, בשל אי הפנייתו של המשיב לרופא נוירולוג או לבדיקת הדמייה במועד. השגות הצדדים בערעור מעוררות שאלות בשלושה מישורים עיקריים. המישור הראשון עוסק בשאלת התרשלות המערערת ואחריותה לנזקי המשיב. המישור השני עוסק במידת היקפה של אחריות זו, ואילו המישור השלישי ענינו שאלות באשר לשיעור הנכות הרפואית וגובה הפיצוי לו זכאי המשיב בגין ראשי הנזק השונים.

עו"ד רשלנות רפואית מוסיף כי ביהמ"ש העליון (מפי השופטת ע' ארבל, בהסכמת המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופט נ' הנדל) דחה את הערעור ואת הערעור שכנגד, מהטעמים הבאים:

שאלת ההתרשלות: כידוע, בכדי לבסס את קיומה של עוולת הרשלנות, יש להוכיח את קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית של המזיק כלפי הניזוק, את הפרתה של חובה זו ואת הנזק שנגרם עקב ההפרה. עוד ידוע, כי קיימת חובת זהירות מושגית המוטלת על כל רופא כלפי מטופל שלו. עם זאת, הקביעה לעניין דבר קיומה של חובת הזהירות הקונקרטית של רופא למטופל תשתנה בהתאם לנסיבות המקרה. במקרה דנן, ברור כי חובה זו לא הייתה מתקיימת אם המשיב היה מתלונן פעם אחד בלבד או פעמיים כי הוא סובל מכאבי ראש. עם זאת, משכאבי הראש של המשיב הפכו להיות תופעה כרונית, והמשיב שב והתלונן עליהם באופן תדיר, ונוכח העובדה שהבדיקות אליהן נשלח, שיועדו לאמת אבחנות שכיחות וידועות, לא העלו כל ממצא לפשר כאביו, נוצר הצורך והלכה והתגבשה החובה של רופא המשפחה להמשיך ולברר את המקור לכאביו של המטופל – המשיב. בכלל זה היה על הרופא לצפות את אפשרות קיומן של מחלות נדירות יותר המצריכות הפניית המטופל לרופא מומחה בתחום הרלוונטי ובדיקות הדמייה. משהדבר לא נעשה בענייננו, ביהמ"ש מסכים עם מסקנת ביהמ"ש קמא, לפיה, רופאי המערערת התרשלו בכך שלא שלחו את המשיב לבדיקות במועד מוקדם יותר, וכי התרשלות זו עלתה כדי הפרת חובת הזהירות שלהם כלפיו.

הקשר הסיבתי: חוות הדעת הסותרות מלמדות שקיים חוסר וודאות בשאלה האם שליחת המשיב לבדיקה במועד מוקדם הייתה מובילה לאבחון הגידול במצבו ההתחלתי כשעוד ניתן היה להקטין או למנוע את הנזק. המקור לחוסר הוודאות במקרה דנן נוצר עקב רשלנות המערערת, במחדלה לשלוח את המשיב לבדיקת הדמיה. מחדל זה, עולה כדי נזק ראייתי למשיב המעביר את נטל השכנוע לכתפיה, ומשזו לא הרימה אותו – הוכח הקשר הסיבתי לנזק שנגרם למשיב והמערערת אחראית לנזקיו.

לעניין היקף האחריות, לא נמצא מקום להתערב במסקנת ביהמ"ש קמא – המבוססת על העדפת חוו"ד המומחה מטעם המשיב – כי אחריות נזקי המערערת מתפרשת על מלוא נזקיו של המשיב, מכיוון שלא ניתן כעת להפריד בין הנזק שנגרם כתוצאה מהאיחור באבחון הגידול, לנזק שנגרם מהגידול עצמו. משכך, דין הערעור בסוגיות של התרשלות המערערת, אחריותה לנזקי המשיב, והיקף האחריות לנזקים, להידחות.

שיעור הנכות הרפואית: קביעת ביהמ"ש קמא בעניין זה נתמכת בראיות ובעדויות שנשמעו בהליך ולא נמצא טעם להתערב בה. בין היתר, נדחתה טענת המערערת כי עקב הפרעה בתפקוד בלוטה אחת, לא ניתן לקבוע את תחולתם במצטבר של שני תתי סעיפים (ב' ו-ג') של סעיף 3 לתקנות המל"ל. אכן, מעיון בס' 3', יש בסיס לדעה הגורסת כי לא ניתן בשל הפרעה אנדוקרינית אחת, להחיל שני סעיפים במקביל. עם זאת, משבחר ביהמ"ש קמא לאמץ את הקביעה כי המשיב סובל משתי הפרעות אנדוקריניות שונות אשר גורמות לו נזקים שונים, חל על כל הפרעה, באופן נפרד, תת הסעיף המתאים לה; כמו כן יש לדחות את טענת המערערת כי שיעור הנכות שנקבעה למשיב בתחום האנדוקריני מכוח סעיף 3(ב) לתקנות המל"ל, אינו בר פיצוי, כי הוא נובע מהשימוש בטיפול תרופתי הקבוע אשר אינו מצוי בתחום אחריותה של המערערת. כפי שצוין בדיון באחריות המערערת, ביהמ"ש קמא הכיר באפשרות, לפיה ניתן היה לבצע פעולה כירורגית בשלבים הראשוניים של הגידול. פעולה כזו הייתה מוציאה את הגידול כולו, והייתה מונעת את הנזק שנגרם למשיב, ובכלל זה את הצורך לקחת תרופות באופן קבוע ואת תופעות הלוואי שנגרמות בעקבות זאת.

גובה הפיצוי: כידוע, בימ"ש של ערעור, אינו נוטה להתערב על נקלה באומדנת הערכאה הראשונה את נזקי הניזוק, ולא ימיר את הערכת השופט קמא בהערכתו שלו, אלא אם סכום הפיצויים שנפסק הוא בלתי סביר ורחוק מהמציאות. עוד נקבע כי בסוגיות אלו עומד לשופט "מתחם רחב של סבירות", ולכן כל עוד אין סטייה מאותו תחום או טעות מאוד בולטת בהערכת הנזק, אין להתערב או לערוך חישובים אחרים כדי להעמיד את הסכומים שנפסקו "על קוצו של יוד". בהתאם לכללים אלה, אין ערכאת הערעור צריכה לבדוק לעומק את כלל ראשי הנזק, אלא רק את אלה אשר קיים לגביהם ספק בולט. לרוב ניתן להסתפק בבחינת הסכום הכולל שנפסק לזכות המערער, על רקע פרמטרים עיקריים העומדים לרשות ערכאת הערעור. ביישום לענייננו, לא נמצא מקום להתערב בסכומי הפיצוי שנפסקו למערער בגין ראשי הנזק השונים. הסכומים שנפסקו אינם חורגים מן הסביר, במיוחד לאור הסכום הכולל שניתן למערער.

עורך דין רשלנות רפואית מאמין כי ישנם מאות מקרים דומים בשנה בישראל.

שאלה אל עו"ד רשלנות רפואית- מדובר באשה בשנות ה-30 לחייה.

פנתה לכירורג פלסטי בשל חזה גדול ונפול מעט, בטן לאחר 2 לידות ומעט מצבורי שומן. הבעיה הראשונית הייתה בשל החזה והשומן. הרופא הסביר לה כי את הבטן ניתן לתקן רק באמצעות מתיחת בטן. לגבי החזה היא הייתה מעוניינת בהקטנתו מ-C לB הרופא הסביר לה וגם הראה בתמונות כי לאחר הקטנה החזה יהיה שטוח בחלקו העליון ואם ברצונה לקבל מראה "מלא" יותר עליה להכניס שתל סיליקון, הוא המליץ על הקטן ביותר שנפחו 200 CC.

לאחר הניתוחים היא התעוררה עם חזה גדול יותר, שכן הרופא לא הסביר לה שהכנסת השתל תגדיל את החזה. לא ידוע כמה רקמת שד הוא הוציא (אם בכלל), ייתכן שרק חתך מרקמת העור, אך השתל + החזה הגדול מלכתחילה הביא אותה למידה גדולה.

בנוגע לבטן – המנתח הותיר אותה עם גלגל שומן מתחת לטבור, דבר שלא אמור לקרות גם לפי מה שאמר וגם לא מצאתי לכך זכר בספרות הרפואית. כמו כן, באזור הבטן האמצעית נוצרו קפלי שומן שלא היו לפני כן.

הרופא אמר שעליה להמתין כמה חודשים והכל יסתדר. זה לא קרה.

לאחר כחצי שנה, החזה, מפאת גודלו, החל לצנוח וגם מצב הבטן נותר בעינו.

לפיכך, לא היה מנוס מניתוח תיקון. היא שילמה סכום נכבד עבור חדר הניתוח.

לאחר הניתוח החזה היה אכן קטן יותר ויפה, אך נותר במידה הראשונית ערב הניתוח הראשון – מידה C – זו לא הייתה כוונתה, היא כיוונה ברצונה למידה B

הגלגל בבטן הצטמצם משמעותית, אך עדיין יש מעט וזה מפריע לה.

גם קפלי שומן בבטן העליונה נותרו בעיניהם.

יש לציין את עוגמת הנפש הרבה:

כ-38K שקלים ששולמו למנתח.

התוצאה לא משביעת הרצון ומבחינתי זאת רשלנות רפואית.

צורך בניתוח תיקון נוסף של הבטן (שאינה מעוניינת לעשות אצלו שכן אינה סומכת עליו יותר)

החזה נותר במידה הראשונית – היא חוששת לנתחו פעם נוספת.

עורכי דין רשלנות רפואית עונים:

במקרה שתיארת עולה על פניו אפשרות לתביעה רשלנות רפואית.

לשלם כך יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים שקשורים לפרשה ולגשת אל ייעוץ אצל עורך דין רשלנות רפואית אשר יפנה אל פלסטיקאי מומחה לצורך קבלת חוות דעת ראשונית בנושע לסיכויי התביעה.

במדינות שונות בארה"ב בודקים כל הזמן נתונים סטטיסטיים לגבי תביעות רשלנות רפואית וסכומים הפיצויים שנפסקים בהן.

באוקלהומה פורסם דוח שנתי לתקופה שהסתיימה 1 דצמבר 2009. הדו"ח מציע הצצה נדירה על נתונים מצטברים על תביעות רשלנות רפואית עבור המדינה כולה.

עורכי דין רשלנות רפואית מתארים כי הדו"ח מציין סך כל הפיצויים הם 82,285,993 $, ואת עלויות ההגנה של 21,879,584 $ לתקופה בשנה. הדו"ח מתאר 371 תיקים שנסגרו נגד רופאים מנתחים, ורק 70 תיקים שנסגרו נגד בתי חולים. המספר הגבוה ביותר של נפגעים דיווח במרכזי אשפוז בבית החולים, בבית 301 תביעות.

פסק דין מדהים במיוחד של 58 מיליון דולר ניתן בתביעת רשלנות רפואית בקונטיקט. נתוני המקרה הם קורעי לב. בשנת 2003, משפחה ציפתה לילד. חבר המושבעים מצא כי מי השפיר צנחו בתלילות, הרופאים אותה החלטה גורלית: לחכות כדי לבצע ניתוח קיסרי.

המתנה זו התבררה כשגיאה, רצף של טעויות רפואיות נוספות הביאו היפוקסיה של הילד, ובסופו של דבר, שיתוק מוחין. הילד, דניאל, נשאר נכה קשה: הוא לא יכול לדבר, לאכול או ללכת, והיא סובלת מהתקפים. במקרה הוגשה בשנת 2005. כלי התקשורת לדווח במקרה זה כמו התביעה הגבוה רשלנות רפואית בהיסטוריה קונטיקט. עורכי הדין של הנאשם הבטיחו לערער על המקרה.

במקרים של רשלנות רפואית בהריון או בלידה יש לבדוק את התנהלות הרופאים מבחינת אופן קבלת ההחלטות- למשל להמתין לניתוח קיסרי או ליילד מייד.

במידה ועקב ההמתנה נגרם נזק לתינוק או לאמא, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית וזאת לאחר קבלת ייעוץ של עו"ד רשלנות רפואית.

רוב השאלות שאנו נשאלים בנושא רשלנות רפואית, נוגעות לעניין סרטן וחלק גדול מאותן שאלות, עניינן סרטן השד. רשלנות רפואית בטיפול או באבחון סרטן שד, אינה חזיון נדיר. מדובר בד"כ על רופא משפחה אשר התעלם מנורות אזהרה שקיבלת מהמטופלת ופספס אבחון מוקדם של סרטן השד.

בכדי להגיש תביעת רשלנות רפואית בנושא זה, יש לקבל חוות דעת רפואית של אונקולוג אשר יפרט מה בדיוק הייתה אותה רשלנות רפואית ומהו הנזק שנגרם ממנה.

תביעת רשלנות רפואית כזאת נמשכת מספר שנים והפיצויים שמתקבלים הינם פונקציה של הנזק שנגרמה עקב רשלנות רפואית.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית סרטן שד, ניתן ליצור קשר עם עו"ד טל נבו, שותף במשרד עורכי דין נבו מולסון, בטלפון: 0524787850

להלן תוצאות מחקר בנושא סרטן שד גרורתי וטיפול בו:

מחקר זה בדק את היעילות והבטיחות של שילוב בוואציזומאב (bevacizumab, avastin, 7.5 ו-15 מ"ג/קילו) עם דוסטאקסל (docetaxel, taxotere) כטיפול קו-ראשון לסרטן שד גרורתי עם חזרה מקומית השלילי ל-HER2. החולים (n=736) עברו הקצאה אקראית לדוסטאקסל בשילוב עם אינבו או בוואציזומאב במינון 7.5 או 15 מ"ג/קילו כל שלושה שבועות. במחקר נמצא כי טיפול בבוואציזומאב במינון של 15 מ"ג/קילו בשילוב עם דוסטאקסל כקו ראשון העלה באופן מובהק סטטיסטית את משך ההישרדות ללא התקדמות המחלה בהשוואה לטיפול בדוסטאקסל ואינבו.

מחקר זה בדק את היעילות והבטיחות של שילוב בוואציזומאב (bevacizumab, avastin, 7.5 ו-15 מ"ג/קילו) עם דוסטאקסל (docetaxel, taxotere) כטיפול קו-ראשון לסרטן שד גרורתי עם חזרה מקומית, השלילי לקולטנים לפקטור גדילה אפידרמלי (epidermal growth factor receptor 2=HER-2). המחקר היה מחקר שלב III אשר חולק לשלוש זרועות טיפוליות והיה מבוקר-אינבו.

החולים (n=736) עברו הקצאה אקראית לדוסטאקסל במינון 100 מ"ג/מטר רבוע בשילוב עם אינבו או בוואציזומאב במינון 7.5 או 15 מ"ג/קילו כל שלושה שבועות. התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה משך הישרדות ללא התקדמות המחלה. התוצאות המשניות שנבדקו כללו את התגובה הכללית הטובה ביותר, משך התגובה, משך הזמן לכשלון הטיפול, הישרדות כוללת ובטיחות.

שילוב של בוואציזומאב במינון 15 מ"ג/קילו, אך לא 7.5 מ"ג/קילו, עם דוסטאקסל הראה עליונות על השילוב של אינבו ודוסטאקסל מבחינת משך הישרדות ללא התקדמות המחלה בבדיקה של ניתוח נתונים ללא ריבוד: משך הישרדות ללא התקדמות המחלה בשימוש באינבו- 8.2 חודשים; בשימוש בבוואציזומאב במינון 7.5 מ"ג/קילו- 9.0 חודשים (יחס סיכון [hazard ratio] של 0.86, P=0.12); במינון 15 מ"ג/קילו- 10.1 חודשים (יחס סיכון של 0.77, P=0.006). בניתוח נתונים הכולל ריבוד, משך הישרדות ללא התקדמות המחלה בשימוש באינבו- 8.1 חודשים; בשימוש בבוואציזומאב במינון 7.5 מ"ג/קילו- 9.0 חודשים (יחס סיכון של 0.80, P=0.45); במינון 15 מ"ג/קילו- 10.0 חודשים (יחס סיכון של 0.67, P<0.01). שיעורי התגובה של חולים עם מחלה נמדדת בתחילת המחקר עלו בטיפול בבוואציזומאב במינון 15 מ"ג/קילו (46% בטיפול באינבו לעומת 55% בטיפול בבוואציזומאב במינון 7.5 מ"ג/קילו (P=0.07) ו-64% במינון 15 מ"ג/קילו (P=0<0.01). שילוב של בוואציזומאב ודוסטאקסל היה בעל השפעה מוגבלת על פרופיל הרעילות הידוע של דוסטאקסל.

מסקנות

שילוב של בוואציזומאב ודוסטאקסל לא השפיע באופן מובהק סטטיסטית על פרופיל הבטיחות של דוסטאקסל.

טיפול בבוואציזומאב במינון של 15 מ"ג/קילו כל שלושה שבועות בשילוב עם דוסטאקסל כקו ראשון העלה באופן מובהק סטטיסטית את משך ההישרדות ללא התקדמות המחלה בהשוואה לטיפול בדוסטאקסל ואינבו.

רשלנות רפואית בישראל.

רשלנות רפואית בטיפול בדיכאון היא נושא די נפוץ.

דיכאון היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר. הפרעה זו מאופיינת בשקיעה לתוך חוסר עניין וסיפוק מהחיים, ייאוש, וחוסר תקווה. אובדן העניין וההנאה בחיים יכול להוביל למחשבות על מוות ולעיסוק בעניין זה, כמו כן דיכאון יכול גם להוביל לביצוע מעשים אובדניים. מלבד התסמינים הרגשיים, לדיכאון ישנם גם מאפיינים בתפקוד הפיזיולוגי במוח.

מקרי רשלנות רפואית בטיפול בדיכאון / דכאון

הסיבות לדיכאון יכולות להיות שונות ומגוונות.החל מנטייה תורשתית, אירועים שונים במהלך הילדות שלנו, משברים אישיים, שימוש בסמים, משברים כלכליים, ועד למבנה האישיות וחוסרים תזונתיים. הטיפול בדיכאון יכול להשתנות גם כן לפי חומרת המצב, וגורמים אישיים נוספים. בחלק מהמקרים ניתן להסתפק בטיפול פסיכולוגי, אך ישנם מקרים שיש חובה לטפל באמצעות תרופות בין אם תרופות מסוג SSRI או נוגדי דיכאון אנטי טריציקליים. במקרים בהם ישנה סכנה שהמטופל עלול לבצע ניסיון אובדני, או במקרים בהם המטופל ביצע ניסיון אובדני, יש לשקול הפניה לטיפול במסגרת של אשפוז פסיכיאטרי שם יטופל החולה יחד עם השגחה צמודה.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית דכאון / בטיפול בדיכאון

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי של דיכאון

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, מין, מצב בריאותי (הרבה פעמים ההתמודדות עם מחלה כרונית יכולה להוביל לדיכאון, כמו כן ישנם מצבים רפואיים שאחד הסימנים להם יכול להיות דיכאון למשל בעיות בבלוטת התריס או תסמונת לפני המחזור החודשי, מי שיש במשפחתו היסטוריה של בעיות בתחום זה יכול להיות בעל סיכון גבוה יותר לדיכאון), רקע אישי, ועוד. כמו כן נדרשת התרשמות מדוקדקת של הרופא מהתסמינים המתוארים על ידי המטופל, וכן נדרשת בדיקה פיזיולוגית על ידי הרופא.

• אי הפניה לטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי, או טיפולים נוספים המיועדים לטיפול בדיכאון

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• אי הפניה לביצוע בדיקות כדי לגלות ליקויים תזונתיים וחוסר איזון הורמונלי שיכולים לגרום לדיכאון

• אי הפניה לאשפוז פסיכיאטרי או הפנייה מאוחרת מידי לאשפוז זה

• רשלנות באשפוז פסיכיאטרי

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית דכאון/ טיפול בדכאון

רע"א 1412/94 הדסה עין כרם נ' גלעד- עניינו של המקרה בתביעת רשלנות רפואית בגין התאבדותו של אדם במהלך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. בנסיבות המקרה בדנן, היה רקע קודם של נסיונות התאבדות שביצע המטופל בביתו ועל הרקע שלהם אושפז. על אף האמור קבע הפסיכיאטר כי לא נשקפת סכנה שהאדם ינסה להתאבד שוב. נפסק שהחלטה זו של הפסיכיאטר לא הייתה סבירה ובית החולים הואשם ברשלנות רפואית ושילם פיצויים לעיזבון.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בטיפול בדיכאון ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון 0524787850